שלום ירושלים: על הלאומי והאוניברסלי – דרשה ליום ירושלים

שלום ירושלים | 393 | היא החיצוניות של ארץ ישראל ובה נאחזים בני יתרו ; היא נקודת הגבול שבין ישראל לאומות העולם ולכן בה נאחזים הגרים, ומצד שני היא קשורה לריח, המבטא את שורש הנשמה הנעלם . מדברי רבי צדוק נוכל ללמוד לא רק על הצורך לאזן בין הפנים לחוץ, בין היהודי לאוניברסלי ( שאכן עלול ליפול לקליפות ) , אלא גם על המרכיב הגלותי שנדרש לאיזון המרכיב הארצישראלי . תלמודה של בבל הוא בחינת מחשכים, אך הוא מנעולה של ארץ ישראל : בלעדיו לא ניתן להשיג את מעלת ארץ ישראל . דווקא הפלפול התלמודי הספקולטיבי הנו גילוי נאמן יותר של האין, של האור הנעלם, וסגולתו זו היא 24 בערבוב המקרבת אותו קירבה רבה לרזי תורה, כפי שכתב הרב באורות . שיש בו בין חשיבה עיונית טהורה ליצירתיות אמנותית, ובכך שאין בו אמת אחת נתונה מראש אלא קולות שונים, הוא דומה לתודעה הפוסטמודרנית . הפלפול הוא למעשה האופן שבו מיוצגת הקדושה האלוקית הטרנסצנדנטית 25 ואם ארץ ישראל, בחינת ספירת המלכות,בצורתה הגבוהה והחגיגית ביותר . מתפרשת אצלנו כרצון לחזור לנורמליות, שכן הקשר של המלכות לרצון להיות 26 הרי ככל הגויים בוקע ועולה כבר מפשוטי המקראות בספר דברים ו...  אל הספר