| 109 | לשואה . אם כל אחד הולך ומנסה להציל את עצמו, הרי שבסופו של דבר החורבן יהיה גדול שבעתיים . . . כך פסק בדורותינו גם החזון אי״ש זיע״א : אם אין יכולת לפנות את כל היהודים 1 הנמצאים במקום סכנה, אסור ליחיד לעוזבם כי בכך הוא מחליש את עמידתם . אני חושב שהמצווה כיום היא להמשיך לחיות כאן ולהישאר בדרכים . חשוב לזכור, על מצב שבו אנשים הולכים ביודעין למיתה . בסופו של דבר, יש כאן סיכון שאדם מקבל על עצמו וזהו קידוש השם בפרהסיה במלוא מובן המלה . גם במציאות שבה אנו חיים כיום, מציאות שבה אנו צופים על דרך האבות, על המקום שבו הלך אברהם עם יצחק בנו לירושלים, להר המוריה, צופים ורואים ׳כִּי מְנַסֶּה ה׳ אֱלוֹקֵיכֶם אֶתְכֶם׳ ( דברים י״ג, ד ) – אסור לנו לוותר . זהו ניסיון קשה, ואין לי שום טענות כלפי מי שאינו עומד בו . אף על פי כן, אני חושב שזו מצווה חשובה וקידוש השם גדול מאוד, לעמוד בניסיון ולהישאר איתן . . . כיום, כאשר יש מאמץ של האויב לירי על המתיישבים, כאשר נשמעות הבטחות על הריגת מתנחל כל יום, זה נעשה באמת מתוך כוונה ברורה להוציא אותנו מכאן . כל אחד שעוזב באמת מחליש אותנו, ואין לי חלילה טענות כלפי מישה...
אל הספר