פרק ז': השואה והקידמה בראי הספרות

294 למע ן החי נ וך לא א חשה פסוק 19 - 22 : "ויקח לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה . ותלד עדה את יבל הוא היה אבי ישב אהל ומקנה . ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל תפש כנור ועוגב . וצלה גם היא ילדה את תובל קין לטש כל חרש נחשת וברזל" וגו' . בשבילנו העיקר כאן הוא עיסוקו של תובל קין . כפי שכתבתי שם, המדרש מתייחס לשמו של תובל קין או לתובל קין עצמו בחוסר אהדה בולט, ומסביר כי שמו נקרא תובל קין, ״על שם שתיבל אמנותו של זקנו . קין הרג ולא היה לו במה להרוג, וזה 1 המדרש רואה כאן את תובל קין נכדו לוטש כל חורש נחושת וברזל״ . כמי שמשכלל את אומנות הרצח . תיבל — מוסיף לו תבלין, משכלל . כלומר, לפי המדרש לוטש כל חורש נחושת הוא הטכנאי . אחר כך עוד נראה מה יחסם של סוציולוגים מודרניים, ומה יחסה של הספרות לעניין הזה, ונראה שיש המשך לתפיסה זאת ואנשי רוח מוכרחים לראות את הדברים כפי שרואה אותם המדרש . ישנו שיר מספר השירים אנקריאון על קטב העצבון של אורי צבי גרינברג וכדאי להתחיל בו את עיונינו אף על פי שאיננו עוסק בשואה . הגענו לגבורות במתן כפינו . הגענו שמימה באוירונינו . אך קערת הפלא משם לא הבאנו אל תחתית חיי...  אל הספר