38 למע ן החי נ וך לא א חשה ב . האם לימדנו אותם במידה מספיקה את עקרונות הדיסציפלינה כדי שיוכלו להתאים אליהם את אופני החשיבה המשמשים אותם ? למשל, חיפוש המשמעויות של האינטרטקסטואליות, של הפיגורטיביות, של הקונוטציות, של הריתמוס וכדומה, שבלעדיהם אי אפשר להבין טקסטים של דברי ספרות ושל תכנים הומניסטיים . ג . האם לימדנום כיצד להתייחס רגשית ( לטובה או לרעה ) אל הנלמד ( לתנ"ך, לספרות ולהיסטוריה ) ? האם דנו עימהם בקונפליקטים קוגניטיביים או רגשיים, אם מתוך אמפתיה אם מתוך התנגדות ? האם לימדנום להשוות בין הצדדים השונים בקונפליקט המוצג לפניהם ? ד . האם לימדנו אותם ( ואת עצמנו ) , מהם הכלים הקוגניטיביים ההכרחיים הנחוצים להם כדי שידעו כיצד לפענח את המשמעות וכיצד לחשוב ? בדיקות רבות שנערכו משך שנים וניסיונות רבים שנערכו כדי לארגן את חשיבתנו הביאו אותנו למסקנה, שראוי לחזור אל מושגי הלוגיקה התחבירית שהתגבשו משך אלפי שנים על מנת להגיע אל המשמעויות המקופלות בטקסטים . ה . האם לימדנו עצמנו לגלות את החידה שבחומר הלימוד, על מנת לחפש ולמצוא בשיעור את פתרונה ? גילוי זה הוא המוטיבציה האולטימטיבית, כי כל העולם הוא ...
אל הספר