הלכה ופרשנות,עריכה : למוד הבבלימחקרים במסכת עירובין בת| 46 3 ה פסק 2 ה פסק 1 ה פסק כיון ד . . . אמרינן,,כיון ד . . . אמרינן או דילמא . . . או דילמא . . . לא הוה בידיה . . . לא הוה בידיה . . . לא הוה בידיה . . . ו מאי לאו ל . . . לא, ל . . . הכא נמי מסתברא . . . מאי . . . מאי . . . מיתיבי . . . מיתיבי . . . . . . מאי לאומאי לאו ל . . . לא . . . לא, ל . . . נמי מסתבראהכאהכא נמי מסתברא דאי סלקא דעתך . . . דאי ס"ד . . . קשיא . . . קשיא . . . לא קשיא . . . לא קשיא . . . מאי הוה עלה . . . מאי הוה עלה . . . א"ר חסדא זכרון אחד עולה לו לכאן ולכאן וכן אמר רבה : זכרון אחד עולה 102 לו לכאן ולכאן והלכתא, אומר זמן בר"ה וביוה"כ והלכתא, 104 בשוק 103 אפילוזמן אומרו דדרש מר זוטרא משמיה דרב הונא : הלכה מתענה ומשלים . . . דרש מר זוטרא משמיה דרב הונא הלכה מתענין ומשלימין ין אחר לגמרי והיא נועדה להשלים את המבנהיבענעוסקיםה השלישית והמשא ומתן בהפסקה אחרת קשה להסביר את הקשרה בסוגיה . המשולש בסוגיה, הוא הפתיחה הזהה : "אמר רבה כי הוינן בי רב הונא, איבעיאאלההאותפסקבשלוש ההצד השווה לא, לא הוה בידיה" ; שם, עמ' ו . ...
אל הספר