314 עדי שרצר שורת האירועים הפומביים שהחלה בניו יורק ונפרסה לאורכה ולרוחבה של ארצות הברית ( בין היתר פילדלפיה, פיטסבורג, בוסטון, שיקגו ולוס אנג'לס ) , עמדה לכאורה בסימן השקת הבונדס, מפעל אגרות החוב הישראלי ; אך בן-גוריון עצמו ראה אותם בראייה ריבה בהרבה . 14 בקטע שכתב ביומנו בינואר ,1951 בעקבות פגישה עם מאיר וייסגל, הבהיר כי בעיניו אספות פומביות אינן מועילות בגיוס כספים וכי הסכים 'לאספה פומבית אחת — לא למען המלווה, אלא למען המגע עם דעת הקהל היהודית' . 15 בסופו של דבר נערכו אספות רבות, אך במרכזן לא עמד גיוס כספים כשהוא לעצמו אלא הצגה של הממלכתיות הישראלית ושל בן-גוריון כנציגה, עובדה הקשורה בטבורה לאופיו של מפעל הבונדס . אריאל פלדשטיין מיקם את השקת המלווה והנסיעה בהקשר הרחב של המעתק שביצע בן-גוריון מהתמקדות בציוני אמריקה ליהודי אמריקה, וזאת בהתאמה לשאיפה הממלכתית להחליש את מרכזי המשנה של הארגונים הציוניים ולחזק את המרכז המדינתי . 16 מחקרה המיקרו-היסטורי של דבורה דאש-מור על השקת המלווה במיאמי מאפשר להעמיק במסרים הממלכתיים שליוו אותו . 17 לפיה, המסר הראשון והבולט ביותר היה שהשקעה בבונדס היא ...
אל הספר