העלמת המוצא האתני-לאומי בשיח הזהות של צעירים ישראלים דוברי רוסית ממוצא יהודי מעורב

256 איילה קיסר-שוגרמן מבוא גלי ההגירה מברית המועצות לשעבר אל ישראל מראשית שנות התשעים ואילך הביאו אתם כמיליון מהגרים, בהם מאות אלפים ממוצא יהודי מעורב שאינם מוכרים כיהודים על ידי המדינה . לרוב מדובר בזכאי חוק השבות אשר היגרו לישראל מתוקף היותם בנים לאב יהודי או נכדים לסב יהודי שאימם אינה יהודייה על פי הפרשנות האורתודוקסית המקובלת בישראל לקביעה מיהו יהודי . חוקרים שעסקו בחקר עירוב אתני - לאומי בשיח של תרבויות שונות תיארו את העירוב כעמדה טעונה המנקזת אליה ייחוסים של טומאה ( דאגלס 2004 ; סלזקין 2009 ; Bauman 1991 ) . בישראל, הטומאה אינה מיוחסת לכל זהות יהודית מעורבת אלא במצבים המיוחדים שבהם מדובר בבנות ובבנים לאם לא-יהודייה . במקרים אלה מדינת ישראל, הנסמכת על חוקי ההלכה היהודית האורתודוקסית, איננה מכירה ביהדותם כלל, וקובעת בהתאם לכך מגבלות שונות על הזכויות האזרחיות שלהם, כגון חסמים בתחום איחוד משפחות, נישואין ומנהגי קבורה ( קימרלינג 2004 ) . גם כאשר מרחבי השיח בנוגע לעירוב האתני בישראל אינם חד-משמעיים תמיד, למשל כאשר צאצאים לאם יהודייה ולאב לא-יהודי מוכרים כיהודים, או במרחבי שיח חילוניים ...  אל הספר