170 חיים ביטון את היחסים בין המהגר לחברה הקולטת במונחים של יחסי כוח, ועל פיהם המהגר נכנע לתכתיבים הייררכיים וכוחניים שהחברה מפעילה . מבטיהם הרטרוספקטיביים של יהודי מרוקו הישראלים מראים כיצד בתהליך ההגירה המהגר נוקט עמדה פעילה במשא ומתן שהוא מקיים עם החברה הקולטת על ערכים, ומפתח זהות כלאיים המאגדת קודים תרבותיים חדשים וישנים אלה לצד אלה, אשר מסייעים בשיפור אסטרטגיית הקליטה שלו . הקדמה עם תום מלחמת העולם השנייה, משהתבהרו ממדי השואה באירופה, החלה התנועה הציונית להתעניין ביהדות מרוקו והיא ראתה בה עתודה אפשרית להגשמה ציונית בארץ ישראל . הדבר בא לידי ביטוי במפגשים ראשונים בין שליחי המוסד לעלייה ב' לפעילים ציוניים במרוקו בשנת 1943 . 1 במאמר זה אני מבקש להדגים את זיכרון העבר היהודי במרוקו באמצעות ניתוח זיכרון העבר של חמישה יהודים מרוקאים, שעלו בצעירותם לישראל בשנותיה הראשונות ובוחנים את עברם ואת נסיבות חייהם בישראל . לשם כך ישמשו יצירות אוטוביוגרפיות ( אגו-דוקומנטים ) שחיברו בזקנתם בשנות האלפיים כלי לניתוח מבטם הרטרוספקטיבי אל עברם, מתוך השערה שהמבט על החיים במרוקו ובישראל הושפע מתהליכי קליטה ...
אל הספר