הבדיחה העברית בתקופת היישוב כמנגנון תרבותי לסימון גבולות חברתיים

104 צפי זבה- אלרן שפה אחרים בהומור, מבליט את זרותו ומצדיק לכאורה את הדרתו . 18 ייצוגים דומים של התייר, והתייר האמריקני בפרט, עולים בבדיחות מקבילות : תייר יהודי מאמריקה שבא לארץ ישראל ובקר בירושלים אצל הכותל המערבי, ראה שבדרך לכותל הרחובות צרים ומלוכלכים . התרגז קצת ואמר אל ה'גייד' שלו : האם לא 19 יכלו הציונים להעמיד את הכותל החשוב הזה ברחוב נקי ובמקום יותר מתאים ? תיר יהודי אלרייטניק [ מיידיש : כינוי לאדם שהצליח בחיים ] ועם-הארץ, שבא באנית 'מוריטאניה' נסע חברונה בלוית מורה-דרך עברי והלך עמו למערת המכפלה . את המערה, הסביר לו מורה-הדרך, קנה אברהם אבינו בארבע מאות שקל . מיד שאל התייר ואמר : א ר ב ע מ א ו ת שקל ? כמה זה עולה בכסף שלנו, בדולארים ? . . . כשראה התייר את הפרחחים הערבים לועגים לתיירים העברים במערת המכפלה, נתכעס ואמר למורה- [ ה ] דרך העברי שלו : 'דיס פיפל' ( האנשים האלה, כלומר : אברהם אבינו ) , למה הלכו וקנו 20 את זה מהערבים המלוכלכים, האם לא יכלו לקנות מיהודים ? תיירים יהודים אחדים באו להתפלל אצל הכותל המערבי . אחד מהם עומד ומתיפח ובוכה על חורבן בית המקדש . ואולם השני מנחמו ואו...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב