הקדמה

10 פולה קבלו, עופר שיף זה, הטענה שפיתחה מעבדת המחקר ובאה לידי ביטוי מובהק בקובץ שלפנינו היא שניתוח המבטים הישראליים נועד לחשוף לא רק את מה שאנו רואים בעולם היהודי אלא גם את מה שאיננו רואים בו — את נקודות העיוורון שהמבט הישראלי ההייררכי, הקלאסי, הטיפוסי מסתיר מאתנו . סוג זה של ניתוח עשוי ללמד אותנו על היבטים מסוימים של החיים היהודיים מחוץ לישראל אשר המבט הישראלי הטיפוסי מתקשה לפענח . לדוגמה, תפישות זהות יהודיות קבוצתיות שמבוססות על דיאלוג ועל קשרי גומלין עם סביבת הרוב הלא יהודית ועל ראיית החיבור בין חלקי הזהות השונים של יהודים בתפוצה ( ‘יהודי׳ לעומת ‘אמריקני,׳ ‘יהודי׳ לעומת ‘צרפתי׳, ‘יהודי׳ לעומת ‘מרוקאי׳ . . . ) בתור בסיס חיובי ומעשיר לזהות היהודית . עוד דוגמה לתפישות שהמבט הישראלי מתקשה לפענח נוגעת לתפישות סולידריות כלל-יהודית שאינן שואבות את כוח חיותן ואת הלגיטימיות שלהן מהכרה במרכזיות של מדינת ישראל . ערך מוסף אחר שזיהינו בדגם הניתוח של ‘מבטים׳ הוא המדד שהוא מספק לנו על השינויים החלים במבטים ישראלו-צנרטריסטיים לאורך זמן ובנוגע לקהילות יהודיות שונות . כך לדוגמה הרעיון המרכזי ב׳מבטים׳...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב