992 תוספות : מסד וטפחות הכיוונים, המופשט, הקונוטטיבי . נוכל לכנות מילה זו כ״ממושמעת", משום שמוטל עליה להיענות לתפקיד שהמשורר מטיל עליה, לשאת את משא השיר כולו, משא התבנית המוגדרת, השלמה, שניטלה מן השיר . דוגמה לדרך השנייה, היינו, השענת השיר על המילה שאינה שכיחה, היא המילה "ינבוט" בשירו של משה דור "ינבוט" . "הבולבול" בשירו של טוביה ריבנר בשם זה, "אובולוס" ( "אובולוס" היא המטבע בעל הערך הנמוך ביותר ביוון העתיקה והיא שכר ההובלה למוליך המתים ) בשירו של אברהם הוס "צידה לדרך", "הטוליפנים הלבנים" בשיר בשם זה של מ . וינקלר . המילה המזדקרת בייחודה נושאת עליה את משא השיר, ובה תלוי פשרו וייחודו . אין הדבר דומה לחידושי מילים או להזדקקות למילים נדירות בשיר המסורתי . בשיר המסורתי המילה המיוחדת כאילו נועדה למלא פער חסר בדרך ההבעה של הפסוק המסוים ; ואילו בשיר המאוחר המילה המיוחדת היא ציר ראשי בשיר כולו, ציר שבּו תלויה תנועת השיר כולו, אופן הקיום שלו, פשר היווצרותו . תפקיד דומה יכול לשמש הכינוי שאינו שכיח בשירה — בבושקה, בשיר ״בבושקה, את", של אריה זקס או חיבור שתיים או אף שלוש מילים לאחת מטעמים משמעותיי...
אל הספר