פרק חמישי : מנביאים לכתובים 293 אפשרות מכלילה לחיוב : עוץ — מקום של חילופי דברים ועצות, הנשמעות מכל הכיוונים, מעלה ומטה, מרום ותהום דרום, תימן וצפון הנרמז על ידי ההתחברות ליחזקאל בן בוזי ליד נהר פרת . מכאן גם לצד הסמלי של השם איוב, בחילוף מקום האותיות : אויב, בינוני משורש אי"ב, ופירושו שונא, בוזה ומנאץ, וגם שטן . וכך איבה מלשון משטמה, שטנה ( בראשית ג, טו ) . השם איוב, בצד הזיהוי הייחודי של הדמות הראשית, מסמל את ההתמודדות עם השטן המשטין, מפיץ האיבה, המקטרג הגדול . הכינוי “שטן" מכיל בתוכו את השיטוט לרעה, עיסוקו המתמיד, מעולל עלילות, דורש רע, מפתה להרע, משרת את אדון כל הארץ אבל בעל כוחות גדולים לכוון את גורל היחיד ואת גורל הרבים . חז"ל הרבו לפרש את השם “שטן" בסגוליותו הסמלית : יצר הרע, מלאך המוות ( בבא בתרא טז ) . מרבה בשטנה, הסתה, דברי ריבות . בסיפור המסגרת, בפרק הראשון, מובלט השם “אלוהים" . יש מפרשים שהוא מובלט משום שמדובר באיוב שלא היה יהודי . למעשה מדובר בהתייחסות כמו בפרשת הבריאה גם לאלוהים וגם לה', בחילופים שיש לפרשם כתלויי הקשר, וכמו בזהירות המציינת את ההסתייעות בשם ה׳ בכל ספרי התנ...
אל הספר