פרק עשרים וארבעה: צעד חמישי — הגמשת מנגנוני ההגנה וההדחקה

326 פרק עשרים וארבעה מנגנונים מספר שנועדו להסוות את תוכנו הסמוי של החלום, ביניהם עיבוי, התקה, והסמלה ) . ספרות זו הייתה אנקדוטית בעיקרה והיה בה חיסרון מובנה : לא ניתן היה לדעת בוודאות האם החלום היה תוצאה של מצב היפנוטי שבו היה האדם שרוי עדיין, או חלום הנוצר במצב שינה "רגיל" כתוצאה מהסוגסטיה הפוסט-היפנוטית . המחקר הראשון שבדק את היכולת של סוגסטיה פוסט-היפנוטית להשפיע על חלומות נעשה בשנת 1961 במסגרת עבודת דוקטורט של ג׳והן סטויבה ( Stoyva ) . הוא הראה שאצל נבדקים מסוימים ניתן להשפיע על תוכן החלומות בעזרת סוגסטיות פוסט-היפנוטיות . כך למשל, הוא הפעיל סוגסטיה שהנבדקים יחלמו שהם מטפסים על עץ ולאחר שהתעוררו דיווחו שחלמו כי טיפסו על עץ . טארט ערך באותה שנה את מחקר התזה שלו ובו השווה בין התגובות לסוגסטיות היפנוטיות לחלום על נושאים מסוימים במהלך היפנוזה לבין תגובות לסוגסטיות היפנוטיות לחלום על נושא זהה או דומה במהלך שינה . עשרה נבדקים, בעלי היכולת ההיפנוטיבילית הגבוהה מבין קבוצה גדולה יותר של מתנדבים, נבחרו ואומנו בכניסה למצב היפנוטי עמוק . הנבדקים הופנטו והתבקשו לחלום במהלך שנתם הטבעית באותו הלי...  אל הספר