296 פרק עשרים ואחד הכשדים מבקשים מהמלך לספר את חלומו כדי שיוכלו לפתור אותו עבורו, אך המלך טוען שהחלום נשכח ואם לא יגידו לו הם מהו החלום שחלם ומהו פתרונו — יבולע להם . אם יצליחו להגיד מה חלם ומהו הפתרון לחלום — יקבלו מתנות לרוב : "וַיְדַבְּרוּ הַכַּשְׂדִּים לַמֶּלֶךְ, אֲרָמִית : מַלְכָּא, לְעָלְמִין חֱיִי אֱמַר חֶלְמָא לעבדיך ( לְעַבְדָךְ ) , וּפִשְׁרָא נְחַוֵּא . עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר לכשדיא ( לְכַשְׂדָּאֵי ) , מִלְּתָה מִנִּי אַזְדָּא : הֵן לָא תְהוֹדְעוּנַּנִי, חֶלְמָא וּפִשְׁרֵהּ, הַדָּמִין תִּתְעַבְדוּן, וּבָתֵּיכוֹן נְוָלִי יִתְּשָׂמוּן . וְהֵן חֶלְמָא וּפִשְׁרֵהּ, תְּהַחֲוֹן, מַתְּנָן וּנְבִזְבָּה וִיקָר שַׂגִּיא, תְּקַבְּלוּן מִן-קֳדָמָי ; לָהֵן, חֶלְמָא וּפִשְׁרֵהּ הַחֲוֹנִי . " ( שם, פסוקים ד – ו ) משמתעקש המלך שהם יספרו לו מה חלם, ויפסיקו עם הניסיון להרוויח זמן, עונים לו הכשדים חסרי האונים שאין איש על היבשה שיוכל לספר את חוויית החלום של המלך : " [ . . . ] וְאָמְרִין לָא-אִיתַי אֱנָשׁ עַל-יַבֶּשְׁתָּא, דִּי מִלַּת מַלְכָּא יוּכַל לְהַחֲוָיָה : כָּל-קֳבֵל, דִּי כָּל-מֶלֶךְ רַב...
אל הספר