פרק תשעה־עשר: היזכרות בטראומה שהודחקה באמצעות חלום

270 פרק תשעה-עשר גיל שמונה . פנקייב חי חיים רגילים עד גיל שבע-עשרה, ואז פרצה מחלתו . על בסיס טיפול זה פרסם פרויד את תיאור המקרה הארוך ביותר שלו בספר א י ש ה ז א ב י ם , מ ת ו ל ד ו ת י ה ש ל נ ו י ר ו ז ת י ל ד ו ת . האנליזה של איש הזאבים נמשכה ארבע וחצי שנים ופרויד סבר שפנקייב השתקם לגמרי . פרויד מוותר על תיאור מלא של הטיפול ומתמקד רק בנוירוזה הילדית של המטופל שלו . התקרית שתאמה, מבחינת מועד הופעתה, את תחילת החרדה היה סיוט שחלם סרגיי בן הארבע : "חלמתי שזה לילה ושאני שוכב במיטתי ( מיטתי ניצבה כך שרגלי פנו לחלון ממנו נשקפה שורה של עצי אגוז . אני יודע שבזמן שחלמתי היה חורף ושעת לילה ) . לפתע נפתח החלון מעצמו ולחרדתי הגדולה אני רואה, שעל עץ האגוז הגדול הניצב לפני החלון יושבים מספר זאבים לבנים . היו שם שישה או שבעה כאלה . הזאבים היו לבנים לגמרי ונראו יותר כמו שועלים או כלבי רועים, כיוון שהיו להם זנבות ארוכים כלשועלים, ואוזניהם ניצבו זקורות כמו אצל כלבים כשהם שמים לב למשהו . בפחד גדול שאטרף כנראה על ידי הזאבים, צעקתי והתעוררתי . המטפלת שלי מיהרה למיטתי כדי לראות מה קרה לי . חלף זמן רב עד שה...  אל הספר
פרדס הוצאה לאור בע"מ