לנוע בתהליך הטיפולי בדרך של שילוב בין שלוש גישות | 205 תיאור מקרה הילה ( שם בדוי ) התקשרה אליי באמצע יום העבודה . היא נשמעה נסערת, בכתה וסיפרה לי כי היא מסתגרת בחדר השירותים בגלל חששה שחברותיה יראו אותה במצבה הנוכחי – "כמעט משתגעת מדאגה, לא נורמלית" . שיחת הטלפון הזו ביטאה את עוצמת המצוקה של הילה, כמו גם את האמון שהחל להתבסס בקשר הטיפולי בינינו . השיחה הזו העבירה בי גל של אי - שקט . חשתי עוררות גופנית, דאגה, חשש . מחשבותיי פגעו לרגעים ביכולתי המקצועית והאישית לסייע להילה "מרחוק" . לא הייתה זו הפעם הראשונה שזה קרה : יש משהו מידבק בחרדה, יש משהו מידבק במצוקות של אחרים . היה זה רגע חשוב במסעה של הילה : הכאב והקושי נכחו בו במלוא עוצמתם, אולם הוא גם הצליח לעורר את התקווה שהחלה להירקם בטיפול . ביום המוחרת היא יושבת מולי בכורסה רכה : נערה מתבגרת בת ,16 יפת תואר, חיוך קל ונבוך על פניה, מבטה מושפל מעט, רגליה מקופלות אל חיקה . היא מספרת לי על אודות "החרדה המטורפת" שאחזה בה ביום הקודם בעת מפגש עם חברותיה, מפגש אשר נערך כחלק מ"תהליכי החשיפה" במהלך הטיפול . הילה הבחינה שאימה איחרה לחזור הביתה מהעבו...
אל הספר