26 | איים של סיפורים - נרטיבים אישיים ומקצועיים של מטפלות ומטפלים באמצעות אומנויות תפיסת האומנות כחיקוי וכייצוג של המציאות ; ( ב ) גישה המייחסת לאומנות את היכולת לעורר ולבטא רגשות ; ( ג ) גישה התופסת את האומנות כיוצרת יופי . להגדרת האומנות יש שני שותפים : יצירת האומנות והצופה החווה אותה . לאחר השלמת היצירה ערכה ומעמדה הם תוצר של חוויית הצופה, ואין כל חשיבות לתהליך ההתהוות שלה . האומן נוטל את חומרי הגלם של יצירת האומנות מתוך העולם . כל דבר שנכלל בהתנסות האנושית יכול להיות מקור השראה עבורו ; מתוך ניסיונו האישי או מתוך היכרות עקיפה של חומרי הגלם ( באמצעות הזולת ) , האומן מעבד, מצרף ומרכיב אותם לתוצר מוגמר ( שם ) . בספר המוזיקה : שליחות ובשורה ( זמורה - כהן ושמואלי, 2007 ) המוזיקה מתוארת לא רק כתהליך אומנותי המתרחש בין המלחין לבין עצמו, אלא גם כאמצעי תקשורת להעברת כל הרבדים הרבים של מאפיינים ( רגשות, תחושות, תגובות, זיכרונות, אידאלים, מסורות ) אשר משותפים לחברה מסוימת במקום מסוים . הבחירה של האומן לעסוק בחומרים מסוימים ולא באחרים מעידה על נטיותיו, על ערכיו ועל רגשותיו . המטפל באומנות כאומן...
אל הספר