128 משה מנשהוף מרחב, וכמוהו - אפשר להניח שאדם יזהה את אינהרנט הזמן - משמעות . אי ם . יהיה זה כמו לומרגם את האינהרנטים האחרים, כל עוד הם אינהרנטי למישהו שימצא ספר מסוים בספרייה מלאה בספרים, כשהיא חשוכה לחלוטין . מרחב ואחרים, הכרח הוא - באינהרנטים של זמןלהבחיןלכן, כדי שנוכל שהם יבזיקו בתודעה כבדידים . כך יכול האדם להיות מודע לקיומם, ן בתכנים שלולהסיק מסקנה מתוך ההשוואה ביניהם . יוצא אפוא, שדיו אינהרנטים והסקת מסקנות בנוגע אליהם מחייבים שהם יהיו בדידים . בדיד היחיד במנותק מזרם הבדידים אינהבהאופציה של התבוננותשמכאן, ה . לכן, אנווֶיכולה לענות על השאלה : איך אדם יודע שהוא זוכר ולא חו ׂ ודעה . ההתבוננות בזרם הבדידים שבתמתוךצריכים לבחון את הסוגיה אדם יודע שהוא זוכר,,זרם הבדידים בתודעהזרם הבדידים בתודעהזרם הבדידים בתודעהזרם הבדידים בתודעהשבשבשבשבהנושא המרכזיהנושא המרכזיהנושא המרכזיהנושא המרכזיבמישורבמישורבמישורבמישור הבדידים שנמצאים ב"אור התודעה" הם בעליהזיכרון ככליבדידו נקודת המיקוד . היותם שם היאלהפוך ליכולאינהרנטכלו,אינהרנטים הצמחה שלמעשה דומה להעלאת נקודה בשכבות חבויות, והבאתה לנקודת קישורי...
אל הספר