היחס בין השפה ובין המחשבה

112 משה מנשהוף של כליהוילצורך בזיכולה להביאשאלה זו של התרגום,מעבר לכך . שפה ,במציאותזהאו בתפיסה של אובייקט,אובייקט במציאותעםמילה כהלכל מחשבה צרישבו בכל הנסיבות,אבסורדנוצר מצב שלולעתים משלה . מילהלהיות שלאופן התייחסותומדברת עלהנמסרת כאן,תיאוריה של הבדידיםה כלומר,אם אינהרנט הביטוי הוא נקודת המיקוד או לאו . . ההשפאלהאדם אנוואיךמדובר,איזו סביבהשאלה בתלוי בהזיהוי בין שפה למחשבה ייתכן שמדוברדהיינו, . בתודעתנומתייחסים למשמעות של הסימן שמבזיק במילה בודדת בשפה מול מחשבה בודדת, והיא אמורה להיות ה"תרגום" אודברמסמנתהיאעצמה היא המשמעות, מבלי שוייתכן שהמילה,שלה . יומורה על והוא מחפש את,בראשו של אדםנמצאיש מצבים שבהם תיאור מסוים שיבטאו נכונה את מה שהוא,או את השפה המדויקת,המילים המתאימות שאינוויגידאותויקראדבר מה,חושב . ייתכן שהוא יכתובמרגיש או אפשר אפילו שיגיע למסקנהתנוח דעתו . שעדימחק ויתקןואזמדויק, השפה היא כלי,שאין מילים שיכולות לתאר את מה שהוא מרגיש . כלומר בתודעתו . שלתאר אתמחפש מיליםאדםה, וביטוי של תחושות ומחשבות יכול להיות שהוא אינו מחפש מילים שיתארו נכונה את המחשבותמנגד, אולם,היטב, שהן זהות לשפ...  אל הספר