106 משה מנשהוף ניתן לכנות את הבדידים שנקודת המיקוד שלהם היא אינהרנט הביטוי ו בדידבדיד של "ראיית דבר מה" אכפי שניתן לכנות . בדידים של השפהכ כלומר, בדידים שנקודת,של "תחושה כללית של נוכחות בארוחת צהריים" בדידים תחושתיים . ,היא אינהרנט תחושתיהמיקוד שלהם מילים או סימני השפהאודות העלמידעהבבדידים של השפה, םהשפה איניבדידאך . נקודת המיקודהוא,אינהרנט הביטוישהם,האחרים הםאלא יש בת המיקוד,קודשהוא נהביטוירק מאינהרנטיםבנוי מרחב, אינהרנט ההתמקדות ואף - כגון אינהרנט זמןנוספים,אינהרנטים ,יםכוללים של ידע העבראינהרנט . העברעידאחרים שליםאינהרנט ,היכןאת המידעאו,שולחן באנגליתמהו כינויו שלידיעהאת הלמשל, עולה,מכאן 1 . נו במילה זו בעברלו מצבי עניינים נתקליכמה פעמים ובא משמעות של השולחן אינה המילה "שולחן", אלא שבמצב ענייניםהש המילהומסוים יש בידי האדם בדיד ) יחידת משמעות ( של ראיית שולחן, . ובמצב ענייניםואחד האינהרנטים שלוהם,בדידשולחן ומובנה טבועים בַ ואילו,ינהרנט הביטוימודגש א,ת הבדידואחר, בכותרת הניתנת למשמע אינהרנטים האחרים חבויים ברקע . ה אין בדיד בלי משמעות ואין משמעותולכן,,הבדיד הוא יחידת משמעות אתאשר מציין...
אל הספר