4. הבריתות ממאות ט"ז–י"ג לפסה"נ

40 פרק שלישי את התמורה ( consideration ) עבור הסכמתו לתנאי החוזה ולהתחייבויות שהוא עצמו נתן לצד שמנגד . ומכאן, שכאשר צד אחד הפר את התחייבויותיו שלו עצמו, מה שפגע בזכויות של הצד האחר, הרי ששלל את התגמול שנתן לו, מה שמהווה עילה לצד הנפגע להתנער מההתחייבויות שהוא נתן למפר החוזה . השינוי בניסוח, שלפיו חובות שני הצדדים מופיעים באותה התעודה, מאפשר לנו לראשונה להבחין בוודאות בין בריתות שוויוניות לבין בריתות-כפיפות, אפשרות שנמנעה מאתנו בבריתות ממארי ותל לֵילַן כל עוד לא נמצאו שתי התעודות המקבילות החד-צדדיות של אותו הסכם . ההבחנה בין שני סוגי בריתות אלו מופיעה כבר בסעיף ההקדמה של הברית : הקדמה זו מציגה הסכמים שוויוניים ככאלו שהוסכמו שווה בשווה על ידי שני הצדדים, ואילו בבריתות-כפיפות ההקדמה 24 אךמציגה את הברית כהכתבה חד-צדדית של המלך ההגמון לשליט הכפוף לו . בה בעת במקרה של ברית-כפיפות הופכת הצגה כזו את הברית לחשופה לתביעה 25 זו אל-שתערער על כשרותה בטענה שהברית נכפתה שלא כדין על הצד הכפוף . נכון הסיבה להופעתו במקביל של סעיף 'המבוא ההיסטורי' מיד לאחר ההקדמה בבריתות-כפיפות בתקופה זו . סעיף זה נועד ...  אל הספר
מוסד ביאליק