בריתות ותעודות משפטיות קרובות במזרח הקדום 25 56 אך הוא משמש בעיקר בתעודות אשוריות ובבליות חדשות . המקבילהתיכוניות, 57 המתייחס מצדו לעברית עו"ד, הארמית למונח adê הוא "עדי" ( רבים : "עדין" ) , 59 הפועל הרגיל המשמש אותו הוא 58 ולערבית wa‘ada 'הבטחה' . ' עדות', 'עֵד ' 60 הוא kunnu ' לחזק', šakānu 'להציב', 'לכונן', 'לשים', 'לקבוע' . פועל שכיח פחות ' לכונן' . ובחוזה הארמי מספִרֶה אנו מוצאים שאת ה"עדי" עושים עִם ( IA"םע" , שו' 1 ) מישהו ; את ה"עדי" חותכים / כורתים ( "גזר" IA , שו' 7 ) ; האלים משגיחים עליו ( "חזה" IA , שו' 13 ) , ושומרים עליו ( "נצר" I , שו' 7 - 8 ) , ואותו מפירים ( "שקר" IB , שו' 38 ; III , שו' 4 , ועוד ) . 61 השבועה שנשבע הצד המחויב היאהמשמעות הבסיסית שלו היא 'שבועה' . חלק מהותי מכינון adê . גם מונח זה מופיע בצורה מורחבת עם המרכיב māmītu 62 כך מוצאים אנו את הצירופים adê ] māmī [ te ( השבועה ( "שבועה" ) : adê māmīti . שהמלכה האשורית זַכֻּתוּ, אלמנת אֵסַרחַדוֹן, הטילה על נכבדי ארץ אשור ופקידיה ) וכן adê tamīti ( חוזה אשור-נִרַרִי ה' עם מַתִאִלוּ מאַרפַּד, iv , שו' 17 - 18 ; v ...
אל הספר