2. ההרכב האתני־לשוני

4 פרק ראשון השתמשו בכתב היתדות השומרי לכתיבת לשונם, לשון הידועה לנו רק בחלקה . בשכנות להם פחות או יותר שכנו בני המַרתוּ, מטה שבטים שממנו יצאו מאוחר יותר האֶמוֹרִים, השמים-מערביים . לקראת סוף האלף השלישי ותחילת השני מתחולל שינוי ניכר בהרכב התמונה האתנו-לשונית הידועה לנו, וזאת במקביל להתרחבות האופק הגיאוגרפי של האזור המתועד בתעודות שבידינו . מן המדבר הסורי-ערבי מתחילה הגירה רבתי לתוך מסופוטמיה של דוברי שמית-מערבית ( 'אֶמוֹרית' ) המאמצים את כתב היתדות והלשון האכדית . בה בעת מתחילה הגירה מהצפון ( אזור המוצא המשוער : האזור הכללי של אגם ואן ) לתוך צפון מסופוטמיה של דוברי החוֹרית . אף הם אימצו את כתב היתדות לכתיבת לשונם, לשון שרק בדור האחרון מתחילה להיות יותר ויותר מובנת . במרוצת המחצית הראשונה של האלף השני מתפשטים החורים ( אשר בשלב זה הונהגו כנראה על ידי אריסטוקרטיה ממוצא הודו-איראני ) גם לעבר סוריה וארץ ישראל, שאוכלסו אז על ידי דוברי לשונות שמיות-מערביות, ובהן הכנענית . באסיה הקטנה שכנה בסוף האלף השלישי אוכלוסייה דוברת לשון המכונה 'חַתּית', שאינה קשורה לקבוצה לשונית כלשהי הידועה לנו, ואשר א...  אל הספר
מוסד ביאליק