1.2. זהות לאומית, תרבותית ודתית

2 זהות תרבותית היא תחושת השתייכות לקבוצה בעלת מאפיינים תרבותיים משותפים כגון דת, שפה, מערכת אמונות ונוהגים, היסטוריה משותפת וכן קשרים חברתיים . כך, דובר צרפתית מקנדה ודובר צרפתית מבלגיה יכולים להחשיב עצמם חלק מהעולם התרבותי הפרנקופוני שמרכזו הוא צרפת . זהות לאומית ( national identity ) היא תחושת השתייכות לקבוצה בעלת מאפיינים 4 בין המאפיינים הלאומיים המרכזיים ניתן למנות זהות לאומיים וזיקה לחבריה האחרים . תרבותית וזהות דתית וכן סמלים וטקסים לאומיים ותחושה של נאמנות ללאום . זהות לאומית יכולה להתבסס על מוצא אתני משותף, אך זהו אינו תנאי מחייב . זהות אזרחית היא תחושת השתייכות למדינה וזיקה לשאר אזרחיה . מדינות רבות משתמשות בזהות תרבותית ( למשל, החלָה של שפה רשמית ) ובזהות דתית ( למשל, שימוש 5 בסמלים דתיים של דת רוב האזרחים ) על מנת לחזק את הזהות הלאומית והאזרחית . המשותף לכל סוגי הזהויות שתוארו, השלובות זו בזו וסותרות זו את זו, הוא יצירתה של תודעה משותפת או כזו הנתפסת כמשותפת לכלל האזרחים, והתִחזוק שלה . נוסף על כך, מקובל במחקר המודרני שזהויות אלו אינן “טבעיות” אלא פרי של משא ומתן בין שחקנים,...  אל הספר