124 | תנועות הנוער בישראל : ייחודיות חינוכית בת מאה מחקר שהייתי שותף בו, עסק במנהיגוּת בתנועות הנוער והציע מודל למנהיגות בהן ( אבן, הימן זהבי ובורגר, 2016 ) . בפרק זה נבחנת בין השאר הגדרת המנהיגות האישית של מדריכים ופעילים בתנועות הנוער . הפרק מתמקד בשלוש טענות : ( א ) מנהיגות אינה תלויה רק בתכונות אישיות ( לפיכך האם וכיצד אפשר לפתח מנהיגות בקרב בני נוער ? ) ( ב ) לתנועת הנוער יש תפקיד חשוב בפיתוח מנהיגות בקרב המדריכים ; ( ג ) קיים מִגוון רחב של סגנונות מנהיגות בתנועות הנוער . הדיון בסוגיית המנהיגות צריך להתמקד בעשייה היומיומית בתנועה ובדרכם של המדריכים לגלות מנהיגות . המנהיגות בתנועות הנוער אותנטית ונסמכת על בסיס התנדבותי . ההחלטה של החניכים להשתתף בפעילות בתנועה נובעת מרצונם האישי . מובן ש"רצונם האישי" של החניכים יכול להיות מושפע מגורמים דוגמת קבוצת בני הגיל, ההורים ודמויות סמכותיות ( כמו למשל המחנכת או מורים בבית הספר ) , אולם החניכים הם אלה אשר מחליטים אם להתמיד בפעילות . כיוון שרצונם של החניכים להשתתף בפעילות הוא רכיב מרכזי ביחסים שבין המדריך לבין החניכים, קיים קשר אמיץ בין התנהגו...
אל הספר