פסולי עדות, בין ההלכה התנאית למשפט הרומי

[ 105 ] אורית מלכה | פסולי עדות, בין ההלכה התנאית למשפט הרומי תלו את המגבלות השונות המוטלות על כשרותן המשפטית של נשים בהיותן "חלשות", 86 הערות בסגנון זה מופיעות בין היתר בנוגע להגבלת היינו, חסרות שליטה עצמית . 87 הצירוף של נשים וקטנים בתוספתא מחזק אף הוא את המסקנה שברקע כשרותן לעדות . הלכה זו עומדת האתיקה של שליטה עצמית, שכן במחשבה ההלניסטית נקשרות קטגוריות 88 אלו זו לזו כסוגים שונים של בני אדם אשר שליטתם העצמית לקויה . קריאה זו של התוספתא מתחזקת גם על רקע האופן שבו מתאר ההיסטוריון היהודי- הלניסטי פלביוס יוספוס, בן המאה הראשונה לספירה, את דיני העדות של תורת משה . כך הוא כותב בנוגע לפסילת עבדים ונשים לעדות : נשים פסולות לעדות, מחמת קלות דעתן [ ςητόϕυοκ ] והחוצפה [ ςοσάρθ ] שבמינן ; אין מעידין גם עבדים מחמת אי האצילות שבנפשם [ ναιενέγἀ ςῆχυψ ςῆτ ] , ויש לשער שלא העידו עדות של אמת, אם משום בצע [ ςοδρέκ ὰιδ ] ואם משום פחד 89 [ νοβόϕ ὰιδ ] . בדברים אלו מבטא יוספוס את הההנחה המקובלת בסביבה התרבותית שבה הוא חי, שלפיה עבדים ונשים חולקים את המאפיין היסודי של היעדר שליטה עצמית . קלות הדעת ( ςητό...  אל הספר