361חלק ב : מדיניות תרבות בישראל אצל גביזון ועוז- זלצברגר . מובן דומה, אף שטמון בו רובד נוסף שיסודו בגישה רפובליקאית- אזרחית, מצוי אצל מאוטנר בהתייחסו אל מדינת ישראל כמדינה שהיא מדינת הלאום של העם היהודי ובה בעת מבקשת להיות ליברלית ורב- תרבותית . 312 מדינה רב- תרבותית המבקשת להיות ליברלית חייבת להשקיע מאמץ כדי להטמיע כחלק מהתרבות הפוליטית שלה גם את הצורך שלה לחתור לזיהויו ולמימושו של טוב שהוא משותף לכל אזרחיה . עליה להדגיש ולהזכיר לעצמה שמעבר למאבקים הפוליטיים "השוקיים" שהקבוצות התרבותיות החיות מנהלות ביניהן, על נציגים הפוליטיים של הקבוצות לנהוג באחריות ולתת את הדעת באשר לצרכים, ליעדים, ולאינטרסים המשותפים לאזרחי המדינה כולם . משמעותו הספציפית של הדבר היא כי בשל אפיוניו של תחום התרבות הבטחת הזכות לתרבות כוללת גם את חיובה של המדינה לסייע לתחומי המשנה של התרבות שקיומם מותנה בסיוע כלכלי, להעמיד אקטיבית תנאים הוגנים ושוויוניים למימוש הזכות לקבוצות שונות באוכלוסייה, לאפשר את הגשמת הזכות לפי עקרונות חופש הביטוי ולהבטיח מרחב המאפשר השקפות ודעות שונות, שקיומו ייבחן על פי מבחן התוצאה . קרי, ממלכ...
אל הספר