218 | ניתוח השירים הדימוי של קריעת הסרט וזריקת התמונות לבין קריסת הספירות מפאת עצמת האצילות . מכל מקום, מדובר בזריקת תמונות אלה, דרך הכוכבים, על העולם של מטה שלנו . והשל מסיים בית קצר זה של השיר במשפט "ערבים בעיר" . אם לפני כן דן השל בשאלה אם ה"ערבים" הם ארמונות בזמן, הרי שכאן ה"ערבים" מתוארים כזמן שבו נופלים על ה"עיר" שברי מעלה . ה"עיר" ולא ה"עולם" . העיר קטנה יותר, מסוכנת יותר, מפתה יותר . שברי שמיִם נופלים על העיר . אם אי פעם היו לשמיִם תקוות שבאו לידי ביטוי בחזון, שהסתבר שאינו יותר מאשר סרט בדיוני, תקוות, תמונות, אלה קרסו . על העיר נזרקים שברי החזון . מה מביא את השל לאמירת דברים קשים כל כך ? האם שורות אלה משקפות את קריעת החזון הפרטי שלו ? חזון משיחי ושמימי שלגבי השל איבד כל אפשרות למימוש ושורות אלה משקפות את הייאוש של השל מעצמו וכמובן מאלוהים . לילה, שעות החושך, ערב, נתפסים במיסטיקה היהודית כשעות שבהן מתעצם כוחם של כוחות הרוע . אצל השל מדובר בשעות שבהן מתעצמים היצרים והפיתויים ; בשעות שבהן מתעצם הייאוש מחזונות האתמול . . . ברוח קודרת זו עובר השל לבית הבא בשיר . לדבריו, בתים רחוקים ...
אל הספר