ההשקפות האישיות של חברי אונסקו"פ 291 לעזוב את הארץ . יתר על כן, נראה שהוא, יותר מהאחרים, היה מודע להלכי הרוח ששררו בקרב גורמי הממשל הבריטי . מיד לאחר ההודעה הבריטית על נסיגה מוקדמת וסירוב להוציא לפועל את תוכנית האו"ם, הוא הודה כי צפה מהלך זה ו'לא הופתע' . 4 בעקבות פגישות אישיות עם אישים ערבים והמתח ששרר בין היהודים לערבים בארץ הוא הפריך את הטענה הציונית כי מוקד הסכסוך הוא בריטי . הוא סבר שאין לתלות תקוות בשיתוף פעולה יהודי – ערבי כלשהו ושהפרדה מוחלטת היא מחויבת המציאות . זאת ועוד : הערכתו הקודרת הייתה שכאשר הבריטים יעזבו, יפנו הערבים והיהודים להתמודדות מכרעת ביניהם . בנסיבות אלה הוא התאמץ לחקור אם מסקנות הוועדה עלולות להיות גזר דין מוות ליהודים . זו הייתה הנקודה שביקש לברר בפגישתו עם אנשי ה'הגנה' . משקלה של פגישה זו היה מכריע . התרשמותו הייתה כי במקרה של התפרצות ערבית אלימה 'ה"הגנה" תחבור לארגונים האלימים יותר', וכוח זה לא רק ימנע את ההתקפה הערבית אלא גם יכבוש שטחים אחרים שהוקצו למדינה הערבית . 5 על הצד הערבי התקשה סנדסטרום לגבש דעה . הרושם שלו היה כי 'האוכלוסייה הערבית המשכילה בארץ יש...
אל הספר