העין

האבן והמילה | 170 | העין נקראת, מדוברת ( über - redet ) לעיוורון . העין פקוחה בלשון, העין קשורה בדיבור, במילה, בפה, בשפתיים . אך סוג הדיבור שמדובר בו בשורה זו, "דיבור - העל" ( Überreden ) , הוא עצם כוחו של הדיבור . האם הדיבור עצמו הוא המציף את הפה, את האוזן, את העין — עד עיוורון ? 156 תביעה זו אינה זרה לשירתו של צלאן . על כך מדובר גם בשירו "התעוור עוד היום" ( Erblinde schon heut ) משנת 1964 , הנאסף באסופה "תפנית - נשימה" ( 1967 ) . השיר תובע מדוברו ( הנושא את נטל השיר, לאמור : את העדות ) עיוורון . בשיר אחר נקרא המשורר להיות כאותו "חסר - העיניים הגדול" : שָׁאוּב מִתּוֹךְ עֵינַיִךְ בִּיְדֵי חֲסַר - הָעֵינַיִם הַגָּדוֹל : 157 Vom großen Augen - losen aus deinen Augen geschöpft : הדיבור בשיר תחילתו בנטל ראייה : הדיבור "ננשם", "ניטל", "נשאב" מתוך העיניים . זה הדיבור הנגזר בשיעורו של "חסר - העיניים הגדול", שיעורו של הנביא ( טרסיאס ) , מידתו של חצי האל ( הגיבור אדיפוס ) , והענק ( הקיקלופ ) . גופי העיוורון הגדולים ( גופו של האל העיוור ) הם המבשרים את סוגת הדיבור של השיר הנסוג מן הראייה אל התחו...  אל הספר
מוסד ביאליק