האבן והמילה | 12 | הקורא בשירה כעדות נקרא לנוסח זה : הקורא בשירה נקרא לדרכים, הוא נקרא לנכר ( ארץ זרה ) . וכשישוב ( כיצד ישוב ? ) ידבר כעד . עלינו להניח מורכבויות מן הסוג הזה שקריאה ( הנקראת "עדות" ) מייסדת . העדות המדוברת בשיר נעשית בתוקף אחר משעה שבאים הקוראים ליטול בה חלק . כי אין העדות מדוברת בשיר אלא במועד זה, בבוא הקוראים . "התאריך" של השיר, המועד, אינו עברו בלבד וזיכרונותיו, אלא גם עתידו : כל העתיד להיפתח בו ולהיות מדובר בבוא הקורא להעיד . אנו שבים לשאלת השיר מתוך זיקה כפולה להקשרי הזמן שלו . 1 פירושו של דבר : ללמוד את השיר מתוך ההקשר הנטווה ונפרם באחת . זו ההכרעה המתבשרת בקריאה זו : אנו באים לתחומו של השיר ולומדים את המצוי בו אך גם את החסר, את השבור בו, את הנותר בו חתום, ואת הפתוח עדיין . להיות בדרכו של השיר פירושו של דבר למעוד בו : אין באים במועדיו של השיר אלא במעידה — בפסיחות, בהפסקים . 2 אך מהי דרכו של השיר ? האין זה קו האורך, "המרידיאן" ? הקו שיצייר לימים צלאן כקו ארוך ומפותל הנטווה ונפרם בין צ'רנוביץ ופריז, בודפשט, וינה ופראג, ומקומות אחרים שמנה או שצריך היה שימנה ( ובהם ג...
אל הספר