15 או באנליטיקה הקיומית . כל הניתוחים המתבצעים ב- Sein und Zeit מתייחסים או לחיי היומיום הבלתי-אישיים או ל- Dasein המבוּדד . מאידך גיסא , האם הבדידות שואבת את אופייה הטראגי מן האַיִן , או שמא מְהֵעדר הזולת המודגש על ידי המוות ? יש כאן לפחות עמימות . אנו רואים בכך הזמנה לפרוץ את הגדרת הבדידות באמצעות החברתיות ואת הגדרת החברתיות באמצעות הבדידות . ולבסוף , האחר אצל היידגר מופיע במצב המהותי של ה- Miteinandersein - ההיות-הדדית אחד עם השני . . . מילת היחס mit ) עם ( מתארת כאן את היחס . הווה אומר , מדובר בחבירה צד לצד , סביב דבר-מה , סביב איבר משותף , וליתר דיוק עבור היידגר , סביב האמת . אין זה היחס של פנים-אל-פנים . כל אחד מביא לשם הַכל , מלבד את העובדה הפרטית של קיומו . מצדנו , אנו מקווים להראות כי אין לתאר את היחס המקורי עם האחר באמצעות מילת היחס mit . אופן התקדמותנו יוביל לפיתוחים שיהיו אולי מפרכים למדי . אין הם ניחנים בפאתוס המבריק של הפיתוחים האנתרופולוגיים . מצד שני , יהיה באפשרותנו לומר על הבדידות משהו אחר מאשר את יגונה ואת ניגודה לקיבוץ , הוא הקיבוץ המהולל בדרך כלל בניגודו לבדידות . ...
אל הספר