43 פרק ראשון : כשהציונות והערבית נפגשו ותרבותם לא היה יוצא דופן, וכמה מן המנהיגים הציונים החשובים ביותר הביעו 39 תפיסות מתנשאות כלפיהם . אם כן, קשה לקבוע אם הוראת הערבית בבתי הספר היהודיים בארץ בראשית המאה העשרים הונעה משאיפות אינטגרטיביות או אינסטרומנטליות, במונחים של רוברט גרדנר וּואלאס למברט ( 1972 Gardner and Lambert ) . על כל פנים, בסוף המאה התשע-עשרה ובתחילת המאה העשרים, עם התפתחותו של החינוך היהודי והתגבשותה של מערכת בתי הספר היהודיים בארץ, ברוב המכריע של בתי הספר היהודיים נלמדה הערבית, מכמה סיבות : הצורך הפרקטי בידיעת ערבית בארץ שבה רוב דובר ערבית, הרצון להשיל את הזהות הגלותית ולאמץ זהות מקומית, הרצון לקדם את הוראת השפות ברוח בתי הספר האירופיים, וכן האמונה כי לימוד הערבית עשוי לסייע בלימוד העברית . כך לדוגמה, בשנת 1903 , בישיבה של המורים העבריים במושבות שהוקדשה להוראת הערבית, העיד משה סמילנסקי : "הנני מסכים לדעת וואלקאמיטש [ שמחה וילקומיץ, אחד המורים ] כי בבתי הספר אשר במושבות אין מקום ללמד שפה נוכריה [ כלומר אנגלית או צרפתית ] . אבל הנני דורש בכל כח כי ילמדו את השפה הערבית שתו...
אל הספר