יח. פקע מיתר

כמו קול של הלב 215 562 על אי-הנעימות " . על אף עצותיה של לאה בענייני תזונה נכונה הלך מצבו של דוד והחמיר , והוא שקע בייאוש . " צר לי , דוד יקירי , שאבדה אמונה מלבך כליל ", כתבה לו בחודש אוגוסט , אך היא סירבה לוותר : " כורח הוא לאדם להיתלות באילן גדול . לא חשוב במה , לא חשוב במי , ובלבד שימצא בו תמך רוחני . לאושרך , דוד , בידך מפתח נכבד שיפתח לך שער כבוד . רשאי אתה להישען על אילן גדול זה - המוסיקה . מרגלית יקרה היא למי שניחן בה . הן זו התרוננה בתוכך 563 שנים על שנים . בה טמון כוח רב לרומם רוחו של אדם ברב או במעט " . אך דוד הלך ושקע , ואפילו המוסיקה כבר לא יכלה לעורר בו כוחות . בתחילת חודש אוקטובר דיבר עם לאה בטלפון ושאלהּ , בקול חלש , האם היא מאמינה כי עדיין יש לו סיכוי להחלים . " ודאי , מאמינה ! " ענתה בתוקף , כמי שרוצה לחזק את עצמה לא פחות מאשר את אחיה , " כולנו מפללים לשלומך הטוב , להבראתך השלמה . ביכולתו של השוכן במרומים לעשות נפלאות . אתה תבריא , תשוב לאיתנך , וזו תהיה אחת ההוכחות מני רבות כי אמנם עושה נפלאות הוא . חזק ואמץ , יקירי ! אל ייאוש ! האמן ! " וכהוכחה מוחצת להיתכנותם של ני...  אל הספר