זירות המחקר 207 מה כתוב, אבל אין בסיפור הקצר, בלי שאתה מכיר את מה שמסביב, דמות עגולה, משהו שאפשר לעבוד אתו [ . . . ] רציתי להתייחס לזה, איך זה יכול להיות שאני מופיעה ערב שלם, בפני קהל ישראלי, מספרת סיפורי ירושלים, ולא מביאה משהו משלנו, מחז"לינו [ שיבוש המעיד על חיבה לראשי התיבות חז"ל ] . אבל פחדתי, ממש כך, פחדתי . את הספר הזה ככה [ מצביעה על כרך מסכת ברכות של התלמוד הבבלי המונח על השולחן ] לא העזתי לפתוח . אז כאן מה שקורה זה קודם כול קבוצת תמיכה לפחדני הגמרא . אני לא מחפשת לבד, לא קוראת לבד, הכול בליווי, עד שאני אתרגל ואוכל לעבוד לבד . דפנה היא מורה לביולוגיה, אישה דתית לאומית הגרה באפרת, והיא מבקשת להפוך את תחביבה כמספרת סיפורים לפני החברים והמשפחה, למקצוע נוסף . גם היא תיארה תחושות של חסך לצד חשש מפני המפגש עם הטקסט : התחושה של מחסור בסיפורים שלי . לא רק ג'וחא והרשל'ה, זה לא כל המסורת של הסיפורים בתרבות היהודית ! יש כל כך הרבה סיפורים שלא שומעים אותם, שלא מכירים אותם, וגם מי שנכנס לכל העניין של סיפור סיפורים לא מכיר . אם אני רוצה להתוודע לספרות התלמודית, הרגשתי שאין כלים, איפה לחפש, ...
אל הספר