כעס ומלנכוליה במאבק תושבי דרום תל אביב נגד ההגירה 139 הלאומי, תוך הסדרת מעמדם, פורץ את גבולותיו ומאיים על זהות המקומיים . על רקע דוגמאות אלה, הקבוצה החברתית המציגה את העמדות הליברליות היא ברובה אשכנזית ומשכילה וכוללת אקדמאים או בעלי מקצועות חופשיים בעלי זיקה לדור המייסד של המדינה . לעומת זאת, מהגרים ממדינות חבר העמים לשעבר, דתיים-לאומיים, חרדים ומזרחים מרקע חברתי-כלכלי נמוך אינם נמצאים בדרך כלל בקהל המפגינים . שורש ההתנגדות של המזרחים למחנה הליברלי נובע מכך שעולם המשמעויות האוניברסלי מבקש להרחיב את גבולות ההשתייכות המקומית על סמך עקרונות צדק ושוויון כלליים, ואילו עולם המשמעויות של המזרחים מתבסס על ערכים מסורתיים המשוקעים בהקשרים מקומיים והנשענים על המסורת היהודית . חריגה מהם מאיימת על זהותם . למשל, במהלך הפגנה בשכונת התקווה, אישה בעלת חזות מזרחית אמרה לאחד הכתבים : " [ המהגרים ] הם אנשים טובים, אני לא אומרת שלא . הם מפריעים לי בגלל שאני לא רוצה את ההתבוללות הזאת, אנחנו עם יהודי [ . . . ] מה, אני מדינה של יהודים או רוסיה או אפריקה או סודן ? " ( מזרחי, 2011 : 67 ) . בהמשך דבריה, ובאותו ק...
אל הספר