58 פרק שני לתלמידי כיתות התקשורת יש לתת התאמות אשר אינן משנות את מהות הבחינה, כדוגמת תוספת זמן . אך למדנו כי אין די בהתאמות חשובות אלו, וכי יש ללמוד עם התלמידים כיצד לעבוד, כל אחת וכל אחד בדרך המותאמת לו . עבור יהודה המבחנים היו אתגר משמעותי, שכן הוא התייחס אליהם כאל מדד אובייקטיבי ליכולותיו . יכולותיו הגבוהות לא התבטאו בציוני המבחנים, והוא חי בחרדה שלא יוכל לממש את שאיפותיו האינטלקטואליות, שעליהן לא היה מוכן לוותר . בשיחותיי עמו הגענו להכרה כי עליו לפתח אסטרטגיה המתאימה לו להתמודדות עם מבחנים . בחנו דרכים שונות, מתוך מודעות ליכולותיו ולקשיי הריכוז שלו . לעתים כשלנו, וחשנו כאותם שניים ביער המנסים למצוא את היציאה מהסבך . ביקשתי מיהודה לנסח, בסיומו של התהליך, את האסטרטגיה שפיתח לכתיבת מבחנים : בזמן בחינות לעתים עולה המחשבה 'כמה עוד נשאר לי ? ' . השאלה הזאת גורמת לאובדן כוח ומוטיבציה . אם התשובה היא 'הרבה', האובדן עשוי להיות גדול והתפקוד בזמן המבחן ייפגע . לכן חשוב לי להגיע כמה שיותר מהר לנקודה שבה השאלה הזאת לא תגרום לפגיעה רצינית ביכולת שלי לעשות את שאר המבחן . לכן אני עונה על השאלות הג...
אל הספר