בצל סכנת קריסה כספית

אוניברסיטת-אֵם 248 הזהיר כי האוניברסיטה עומדת לפני התמוטטות . בדיונים הפנימיים עלתה תדיר שאלת החופש האקדמי, כלומר, עד איזו מידה ניתן לאפשר התערבות ממשלתית בניהול ובקביעת יעדים לאוניברסיטה בתמורה לסיוע ממשלתי . לנשיא אילת היה ברור כי חובת הממשלה לדאוג לקיומו של המוסד ברמה נאותה כדי שיוכל להכשיר בעלי מקצועות הדרושים למדינה, אולם סיוע ממשלתי מחייב גם את האוניברסיטה, ובשל כך היא קיבלה בפעם הראשונה, בברכה, את פיקוחו של מבקר המדינה על פעולותיה הכספיות . הרקטור רוטנשטרייך הוסיף כי עד כה לא עשתה הממשלה ניסיון להפוך את תמיכתה 311 אילת הכספית למכשיר פיקוח על עבודתה האקדמית של האוניברסיטה . הכריז כי מעולם לא היה מצבו הכספי של המוסד חמור כמו בשנת ,1965 וכי 312 הוא הסביר כי בתקופת המאמץ של מנהליו הוא למנוע הידרדרות מוחלטת . כהונתו עלה מספר הסטודנטים באוניברסיטה מ- 7,500 בשנת 1961 - 1962 ל- 12 אלף, עלייה של 60 אחוז בארבע שנים . לצד זה היו תוספות ניכרות בשכר והצורך הדוחק בציוד ובמבנים, כך שהתקציב השוטף עמד לצמוח ב- 30 אחוז לרמה של כ- 70 מיליון לא״י, ובו גירעון מובנה של 13 מיליון לא״י . יחד עם החובות ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב