מחלוקת על השלוחה ותחרות מתל אביב

שער ב : מיסוד ומשבר, 1958 - 1967 215 להם יד חופשית בקידום פעילותם המחקרית והוביל בכך להנחת תשתית לאוניברסיטת מחקר ראויה בתל אביב, תוך כדי פיתוח מהיר של מקצועות שהמדינה נדרשה להם . מעברו של וייז לתל אביב והישגיו בה גרמו גם לכך ש׳הננו עדים כיום לקנאה ואף לריב בין-מוסדי כיוון ש״אינדיבידום״ פילנטרופי כזה עבר ממוסד אחד למשנהו, ובכך גרר אף העברה אוטומטית 221 לכך הייתה השפעה של תורמים ״אישיים״ מהמוסד הוותיק לצעיר ממנו׳ . על קצב הפיתוח באוניברסיטה העברית . בסוף שנת 1964 גדל תקציב הפיתוח של אוניברסיטת תל אביב ל- 13 מיליון לא״י, לעומת תקציבי הפיתוח של האוניברסיטה העברית, שעמדו על 5 . 16 מיליון לא״י, ושל הטכניון, בסך 5 . 9 מיליון לא״י . חישוב תקציבי הפיתוח יחסית למספר התלמידים בכל מוסד העלה כי ׳תקציב הפיתוח של אוניברסיטת תל אביב הוא הגדול ביותר בין כל המוסדות להשכלה גבוהה בארץ, ותקציב האוניברסיטה העברית הוא הקטן 222 ביותר בארץ ! ׳ . הפעולה המרכזית שאותה הוביל הנשיא אליהו אילת בתקופת כהונתו הייתה הסתלקות האוניברסיטה העברית מהשלוחה שפעלה בתל אביב והעברתה ההדרגתית לאוניברסיטת תל אביב . בנובמבר 1964 ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב