178 ׀ הפורמליסטים הרוסים : מרכזיות של שוליים וְעוֹד רָז אֶחָד לָךְ אֶתְוַדֶּה : נַפְשִׁי נִשְׂרְפָה בְלַהֲבָהּ ; אוֹמְרִים, אַהֲבָה יֵשׁ בָּעוֹלָם — מַה-זֹּאת אַהֲבָה ? הַכּוֹכָבִים רִמּוּאוֹתִי, הָיָה חֲלוֹם — אַךְ גַּם הוּא עָבָר ; עַתָּה אֵין לִי כְלוּם בָּעוֹלָם — אֵין לִי דָבָר . ( ביאליק, "הכניסיני תחת כנפך" ) תארו לעצמכם : מצד אחד — חתן וכלה, צעירים, יפים, מאוהבים, מלאי תקווה לעתיד ורצון טוב . ומצד שני — שירו של ביאליק . יש יותר מדרך אחת לפרש את מילותיו של שיר זה, אבל נראה לי שרבים יסכימו שהשיר מבטא דווקא אכזבה ופקפוק בכול : הן בנעורים, הן באהבה, הן במכלול החיים . הרי במרכז השיר מונח הגילוי הטרגי מכול : "אֵין לִי כְלוּם בָּעוֹלָם — אֵין לִי דָבָר" . והנה החתן והכלה נכנסים לפרק חיים חדש, מלווה במילות השיר, שדומני כי הוא הכי פחות מתאים לסיטואציה . . . התבוננתי בקהל — אף אחד לא גילה סימני הפתעה, מבוכה או ספק . על פני כולם הייתה שפוכה שמחה . גם אני חייכתי כמובן . אחר כך הרהרתי רבות על מה ששמעתי וראיתי . מדוע בחרו המארגנים דווקא בשיר זה ? אולי מפני שקלטו בו מילים מוכרות ומתאימות : הכ...
אל הספר