שלבים בעלייתה של התנועה הפורמליסטית ׀ 65 הוכרז כי כתב העת מבקש "להשיב את העברית העשירה, הלא- אנורקטית, אל לבה של היצירה הישראלית" . עורך כתב העת הזכיר לקוראיו בקצרה את תולדות המהפכה שהתרחשה בשירה הישראלית כיובל שנים קודם לכן, בה מרדו המשוררים הצעירים אז — ובראשם נתן זך — במוסכמות של השירה הקלאסית והסימטרית, השקולה, המחורזת, המחולקת לבתים ועשירה במטפורות וסמלים, והעלו על נס ריתמוס חופשי ולשון דיבור יומיומית . וכך כתב : יותר ויותר אנו נוכחים כיום לראות כי מה שהחל לפני כחצי מאה כאוונגרד, כיציאה אותנטית ואולי אף נחוצה נגד סגנונות וצורות שנתפסו בקרב הצעירים דאז כארכאיות ומאובנות, הפך עם השנים למעין דיקטאט ספרותי, לצורה המקובלת היחידה [ . . . ] אחרי חמישה עשורים של צמצום שיטתי של האפשרויות השיריות בתרבות העברית [ . . . ] השיר הנכתב בחרוז חופשי ובלשון רזה שולט גם בשיפוט הביקורתי של עורכים ומבקרים [ . . . ] אם ראשית התקופה המודרניסטית בשירה העברית זיכתה אותנו בכמה מן השירים הנהדרים ביותר שנכתבו בעברית המודרנית, הרי שהנצחת הכמו- אוטומטיות של שבירת הכלים הפואטית הנושנה הזו מניבה 66 בהכרח כתיבה א...
אל הספר