54 ׀ הפורמליסטים הרוסים : מרכזיות של שוליים תחבולות שונות . כאלה הן, בין השאר, תחבולות מגוּונות להשגת העיכוב או ההאטה ( רֵטַרדַציה ) של גילוי הסוד, אשר מגבירים את המתח ורק בסוף מעניקים לקורא את הנאת ההכרה ( למשל, הפיענוח 45 גם כאן פועל עקרון ההזרה : כל הסופי של הרצח בז'אנר הבלשי ) . התחבולות הקומפוזיציוניות הללו עובדות ומרשימות את הקורא רק על רקע קיום שרשרת אירועים "נורמלית" — קרי, הפאבולה — שהקורא מנסה לשחזר . במילים אחרות, בסיפור המסתורין ה"סוּזֶ'ט" כאילו "מזיר" את ה"פאבּוּלה" . הסוג העילאי של תחבולה הוא "חשיפת התחבולה" — הסיטואציה, בה המחבר משתדל במודע להבליט את הטכניקה של סיפור, לגרום לה להיות בולטת, מורגשת ומוחשית עבור הקורא . זה מה שעשה לורנס סטרן כששׂם ללעג ולקלס את המוסכמות הנדושות של רומן 46 החניכה בחיבורו חייו ודעותיו של טריסטרם שנדי, ג'נטלמן . תחום נוסף של הספרות שנחקר על ידי הפורמליסטים בשלב השני של התפתחות האסכולה היה לשון השירה , האינטראקציה בין המקצב לתחביר, בין הריתמוס למשמעות המילה . טיניאנוב בספרו 47 טבע את המושג "האחדות והדחיסות שלבעיית לשון השירה השורה בשירי" . בספר...
אל הספר