12 ׀ הפורמליסטים הרוסים : מרכזיות של שוליים נכנעתי אפוא לכוחה של הסקרנות, יגעתי ומצאתי בפאתי העיר ספרייה קטנה, שבּה, בדרך נס, נשתמר אותו ספרון וכמה ספרים נוספים של ה'פורמליסטים' המושמצים . לספרנית לא היה כלל מושג במה מדובר והיא אף התפלאה : "שנת 1917 ! איך זה שבכלל מחזיקים כאן גרוטאות כאלה ? " ובכל זאת, ליתר ביטחון, החזקתי את החוברת מתחת לשולחן, לבל יתגלה שאני אוחזת בדבר האסור . במאמרים שגמעתי בשקיקה, מצאתי את ההפך הגמור מהפוזיטיביזם המייגע ומשטיפת המוח הכאילו-מרקסיסטית, שבהם הלעיטו אותנו יומיום ושעה-שעה בפקולטה לספרות . בטקסטים האלה — כך הרגשתי — היו נעורים, חירות והתחדשות, והם ריתקו אותי כל כך עד ששכחתי לגמרי את העולם סביבי, וחזרתי למציאות רק כאשר הבחנתי בצלו של דקאן הפקולטה, חבר-מפלגה קולני, ציניקן ומנוול ( וכי איך הגיע לכאן, למען השם ? ! ) הרוכן מאחורי גבי ואומר : "מה זה, שקלובסקי ? 'אופויאז' ? מאין זה ? איזו שערורייה ! לא די שלא השמידו את הספרונים המזיקים האלה בזמן, הם גם מעזים להשאיל אותם לסטודנטים ! טוב, הלנה, אני לא מתכוון לעבור על זה לסדר היום, אנחנו עוד ניפגש ! " הייתי בת מזל ...
אל הספר