הגוף

228 שְׁתַּיִם שָׁלוֹשׁ גָּרוּעַ [ . . . ] מֶה עָדִיף / טָעַם טוֹב וְרֵיחַגָּרוּעַ / אוֹ רֵיחַגָּרוּעַוְטָעַם טוֹב / 35 מֶה עָדִיף מֶה עָדִיף / אִימְפּוֹטֶנְט מְבֻשָּׂם אוֹ זַיִן מַצְחִין [ . . . ] " ( אבידן ,1978 עמ' 42 ) . במערכת היחסים בין גוף לנפש הגוף מתואר כמקובע, ולכן כנחות . לדוגמה, השיר "רגע לפני האחרון" מתייחס באופן פרודי וקרנבלי לדיאלוגים בין גוף לנפש בנוסח שירת ימי ביניים : "הַגּוּף הִפְצִיר בַּנֶּפֶשׁ : הִשָּׁאֲרִי / כָּאן . עוֹד יִהְיֶה / שָׂמֵחַ . הַיּוֹם אֶפְתַּח סוֹפְסוֹף אֶת / כָּל בַּקְבּוּקֵי הַיַּיִן / הַיְּשָׁנִים . / אֲפִלּוּ הַקִּרְקָס / יָבוֹא לְכָאן . אָשִׁיר לָךְ / שִׁירִים שֶׁטֶּרֶם שָׁמַעְתְּ . אֲבָל הַנֶּפֶשׁ / אָמְרָה : מָה אִתְּךָ ? כְּבָר שָׁכַחְתָּ, שֶׁכָּל הֲנָאָתִי / הִיא תְּנוּעָה בַּזְּמַן ? עַכְשָׁו / אֲנִי זָזָה מִכָּאן . אַתָּה בָּא / אִתִּי אוֹלֹא ? " ( אבידן ,1964 עמ' 161 ) . זהו שיר המבוסס על מתח בין ניגודים אקסטטיים . יתרונו האקסטטי של הגוף הוא בקרנבל הגשמי של הקרקס, השירים והיין העתיק ( זו עוד התייחסות פרודית לשירת ימי הביניים, לשירי היין ) ...  אל הספר