הזמן

212 תבוסת החיים בפני המוות : בחלוף זמן קצר הצחוק מתפוגג . 2 הפרודיה תוקפת היבטים סטטיים של העבר : פרה-היסטוריים, היסטוריים ונוסטלגיים ( היבטי זיכרון ) ומחייה אותם מחדש . בשיר "פרהיסטרייה" העבר מוצג כעבר עתידני ודינמי . האדם הקדמון מתכוון לשרוף גשרים, לארגן מרוצי נמרים ולעשות מעשים מקוריים ביחס לתקופתו : אֲנִי זוֹכֵר אֶת עַצְמִי מְחַכֶּה, / מְזֻיָּן בְּאַלָּה מִתְּקוּפַת הָאֶבֶן, / וַאֲנִי זוֹכֵר אֶת עַצְמִי מַכֶּה / בִּתְבוּנָה מְדֻקְדֶּקֶת עַל הַתֶּבֶן, / וַאֲנִי מְעַיֵּן בִּרְצִינוּת בִּשְׂרֵפַת / הַגְּשָׁרִים הַגְּדוֹלִים וְהַקְּטַנִּים, / וַאֲנִי מְקַדֵּם בְּשִׂמְחָה אֶת סוּפַת / הַנְּחָשִׁים וְהַצִּפְעוֹנִים, / וַאֲנִי מִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים, / שֶׁאִישׁ לֹא טָרַח לַעֲשׂוֹת לְפָנַי, / וַאֲנִי מֵאַרְגֵּן מֵרוֹצֵי נְמֵרִים / בְּהִירִים וְכֵהִים לְכָל יְדִידַי, / וַאֲנִי מְחַכֶּה לַמָּוֶת הַטּוֹב, / שֶׁיַּחְלֹף עַלְפָּנַי לְמָקוֹם אַחֵר, / וַאֲנִי כְּבָר שׁוֹכֵחַאֶת הָרֹב / וְאֶת הַמְּעַט אֵינֶנִּי זוֹכֵר . ( אבידן ,1964 עמק 156 ) . השיר הוא פרודיה פוליפונית על מושגי היסטוריה...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד