"בִּיּוֹיָהּ": פוטוריזם־ניו־אייג'י

109 ( של מדע-בדיוני ) ל" [ . . . ] בִּיּוֹיָהּ / / נִהְיֶה חֶלְבּוֹנָּאוֹר חֶלְבּוֹנִּצְחִי" . על מנת להמחיש את הצורך בתיקון-הגהה יש בטקסט השירי פגם ( ראו בסוגריים ההפוכים למעלה ליד המילה או ) . כמו לומר : שיר זה הוא העולם ו / או העולם הוא טקסט ותיקון הטקסט הוא, בעצם, תיקון האדם והעולם . והצרפים, "בִּיּוֹיָהּ", "חֶלְבּוֹנָּאוֹר", "חֶלְבּוֹנִּצְחִי" וכיוצא באלה בשיר הם ההמחשה לכך שמהותו, צלמו ועתידו של האדם נקבעים על ידי האדם בשפתו הוא . זהו מסר עתידני-אופטימי-פרודי של גאולה אישית שהולם את האופטימיזם האוטופי של הפוטוריזם-הניו-אייג'י . החירות הפרודית מאפשרת חידושי מילים, כפי שראינו לעיל בצרפים ( מזיגת שתי מילים ויותר לכדי מילה אחת ) : אבידן מצרף מילים לצורך פרודי ופונטי, וכן לשם חידושי משמעות . צירופי מילים נעשים אצלו גם ללא תלות צלילית של מלה אחת בשנייה, מעין חיקוי לצורת חיבור ואינטונאציה בשפת הדיבור . לא נקבעת חוקיות קבועה לצירופים . מידת התדירות וההחרפה ( מצירוף שתי מילים בלבד לצירוף שלוש מילים ועוד ) מותנית למעשה בעוצמה פרודית . ככל שההיתול גדל, כך מתרבים הצירופים [ . . . ] במקרים של...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד