קבלה, חסידות ותיקונים בדת

188 שבחי רודקינסון שאינה עולה בקנה אחד עם השקפה של חסיד מן השורה . נדמה שכחלק מהעלאת הטענה בדבר התיקונים בדת עיצב מחדש גם את יחסו כלפי ספרות הקבלה והחסידות . רודקינסון לא היה יוצא דופן בדבר . בשעה שליליינבלום, סובל, יהודה ליב גורדון ואחרים כתבו על התיקונים בדת, התלוותה כתיבתם לעתים קרובות גם בהתקפה על "מנהגי ההבל" של המקובלים והחסידים . אצל ליליינבלום אנו מוצאים מגמה זו בשיר הסאטירי "קהל רפאים" ( 1870 ) שחלקו מוקדש לתיאור של מקובל ; 117 בהערות שהוסיף ליליינבלום לאחד מספרי רודקינסון שבהן טען ש"המקובלים כולם או רמאים או משוגעים המה ואין מביאים מהם שום ראיה" ; 118 כמו גם אצל יעקב צבי סובל בסאטירה העוקצנית "החוזה חזיונות בארבעה עולמות" ( 1872 ) , שפרק ארוך מתוכו מוקדש לספרות הקבלה . המקובלים והחסידים סימלו עבורם לא רק את אלו ה"מחזיקים בנושנות" אלא גם את אלו שמחזקים את הרבנות המחמירה בהוספת טעמים של הבל ואמונות תפלות הקשורות לקיום המצוות . קו זה נמשך בהקצנה גם בכתביו המאוחרים של רודקינסון . בספר תפלה למשה ( 1883 ) , כשהציג את דעת המקובלים על מצוות התפילין, כתב : בפתיחה לספרנו זה אמרנו כי חז...  אל הספר