נ י צ ה א י י ל 4 16 d קל לכתוב על פרידות, חושב אולי מי שקורא שורות אלו, אבל קשה להיפרד . נכון, אני מסכימה, קשה להיפרד . כואב להיפרד . אבל לפעמים קשה יותר לא להיפרד . פרידות הן חלק טבעי מהחיים . גם פרידות וגם חיבורים . אנו נפרדים מרגע הלידה, במעבר החד מהרחם המכיל והעוטף אל העולם הזר והמציף . כך צומחים ילדים אל הבגרות ואנשים בוגרים מוצאים את עצמם ואת מקומם . ובצד הפרידות אנו ממשיכים תמיד לחפש את החיבורים, כמהים למקום החם והבטוח, לחיבוק המגונן, לקשר עם האדם המיוחד . אך הכמיהה העזה הזאת יוצרת לפעמים אשליה של ביטחון, אנו נאחזים באנשים לא מתאימים או מחזיקים במחשבות עקרות . פוחדים לעזוב . לפעמים קשה להיפרד בגלל חולשה . היא סטודנטית בלימודי תואר שני לסוציולוגיה, סקרנית ונבונה, עיני איילה וחיוך עדין . הוא מבוגר ממנה בעשרים שנה, סוציולוג בכיר, גבה-קומה וכריזמטי . חולף בצעדים מהירים במסדרונות, קולו העמוק הולך לפניו ושובל של תלמידים מאחוריו . היא התאהבה בו מהשורה האחרונה של אולם ההרצאות, ולא הייתה היחידה . הוא פגש אותה בסמינר לעבודת המאסטר, הנושא שהציעה אִתגר אותו, וגם החיוך . ולא כתבתי — נשוי פל...
אל הספר