24: "הרעב הקדוש" צורה ייחודית של תסמונת ירושלים

338 י ר ו ש ל י ם ש ל ק ד ו ש ה ו ש י ג ע ו ן הטיפו לראייה דיכוטומית שהבחינה בין העולם הגשמי כפי שהוא נחווה על- ידי החושים לבין מציאותה הנצחית והמקודשת של הנפש הכלואה בתוך הגוף . הגוף, על מכלול מאפייניו הגשמיים, נתפס כ"רע בישותו" אל מול הנשמה הכלואה בו, שנתפסה כמייצגת את "הטוב הנצחי" וככזו שהופרדה בשלב מסוים מן האלוהות ( 1958 , Jonas ) . הכתות הגנוסטיות, שהפכו פופולריות במיוחד לאחר כיבוש יוון על-ידי רומי, הטיפו לדוקטרינה זו וטענו שהן אוחזות בחוכמה ובידע ( גנוזיס ) לדרכי הישועה האמיתיות בעולם רדוף רוע ושחיתות . ההשקפה הגנוסטית לפיה קיימת הבחנה בין העולם החומרי, הרע והמושחת, לבין הישות הפנימית, הנפשית רוחנית, השפיעה מאוד על הנוצרים הראשונים שפרשו מחיי החטא בערים אל אתרי התבודדות נידחים . כך אפשר למצוא בתיאור חייהם של הנזירים הנוצרים הראשונים כהילריון וחבריו, את הפרקטיקה של ההרעבה העצמית כחלק מדרכי ההיטהרות וחיפוש הרוחניות . במסווה נוצרי, רעיונות גנוסטיים כאלו חדרו לעולם הרומי . כך למשל הפך ג'רום הקדוש ( שתרגם את התנ"ך מעברית ללטינית ) ל"גורו רוחני" של קבוצת נשים רומיות עשירות במאה הרביעי...  אל הספר
אריה ניר הוצאה לאור