11: אנדריאס וזליוס תעלומת מסעו לארץ הקודש

132 י ר ו ש ל י ם ש ל ק ד ו ש ה ו ש י ג ע ו ן חריפה והוא היה נתון לרדיפות בשל דעותיו . רק מעטים, כיוהאן קפלר וכגלילאו גליליי, העזו להגן עליה . בשמרנות החברתית והדתית של סוף ימי הביניים, חלוציות מדעית הייתה בגדר כפירה באמיתותן של תיאוריות שאומצו על-ידי הכנסייה והפכו ל"פרות קדושות" . גישה זו גבתה מחיר אישי חברתי ותיאולוגי מהמלומדים ומהמחדשים . גורלו של הרופא אנדריאס וזליוס, שהיה גדול המחדשים בתורת האנטומיה, לא היה שונה מזה של מלומדים דגולים ומחדשים אחרים בתקופתו, וגם הוא נאלץ לשלם מחיר אישי על גילוייו ועל הישגיו . על רקע תקופתו וחייו, ומנהג העלייה לרגל בזמנו, ננסה לבחון את התעלומה סביב החלטתו של אנדריאס וזליוס, אשר לא היה דתי במיוחד, לקטוע את מפעל חייו ולצאת במפתיע למסע המסוכן ורצוף התלאות לארץ הקודש . בשלהי המאה החמש-עשרה ראו אור תיאורים מפורטים של צליינים ומבקרים בארץ הקודש . במיוחד התפרסם הנזיר הגרמני פליקס פברי ( 8341‑ 1502 ) שביקר בארץ פעמיים ותיאר אותה בתיאורים מפורטים ומלאי חיים, לעִתים הומוריסטיים . הוא היה גם אחד הכותבים הבודדים שהתייחסו למאפיינים הנפשיים וההתנהגותיים של הצלייני...  אל הספר
אריה ניר הוצאה לאור